פסק דין קוריס נועם נגד טיב שתיל
|
תא"מ
12990-06-19 קוריס נ' טיב שתיל בע"מ ואח' תיק חיצוני: |
בפני -כבוד הרשם הבכיר בנימין בן
סימון
תובע-
נועם קוריס
נגד
נתבעות-
1. טיב שתיל בע"מ
2. מוריס עמר
3. שדות השקעות בחקלאות ונדל"ן בע"מ
-
חקיקה שאוזכרה:
תקנות
בתי המשפט (גישור), תשנ"ג-1993: סע' 7 (א)
השאלה העומדת בפני היא האם לבית משפט זה סמכות עניינית
לדון בתביעה דנן.
התובע
הגיש תביעה כנגד הנתבעים בעניין הוצאות בהליך גישור המתנהל בין הצדדים.
התובע,
נועם קוריס שהינו עורך דין במקצועו, הבהיר בתביעתו, כי בינו לבין הנתבעים מתנהל
הליך משפטי אחר, אשר במסגרתו מונה מומחה. לפי הטענה, במסגרת הסכמה בין הצדדים הם
התחייבו, בין היתר, להמציא לצד שכנגד עותק מכל מסמך שיוגש למומחה. אלא שהנתבעים
במתכוון לא המציאו לתובע את המסמכים כמוסכם.
התובע טען כי כיוון שהנתבעים לא המציאו לו את המסמכים
ישירות, נאלץ לפנות למומחה במישרין בנוגע למסמכים והמומחה הסכים לכך ובתנאי שישלם
לו סך של 3,675 ש"ח. סכום זה, בנוסף להוצאות נוספות משניות, מהווה את סכום
התביעה.
בכתב
ההגנה טענו הנתבעות, כי בין הצדדים להליך זה מתנהל הליך משפטי אחר בבית משפט השלום
בתל אביב (להלן: "ההליך בבית משפט השלום בתל אביב"). בגדרו הגישו הנתבעות
תביעה כנגד התובע בסכום גבוה מאד. לטענתם, התובע מעל בכספים רבים השייכים לנתבעות.
לפי הטענה, במסגרת ההליך בבת משפט השלום תל אביב פנו הצדדים להליך גישור ובמסגרת
הגישור מונה מומחה.
לטענת
הנתבעות, במסגרת הסכם הגישור שנקשר בין הצדדים, התחייבו הצדדים להעביר מסמכים
רלוונטיים למומחה ונקבע כי "המומחה יהיה רשאי לבקש כל מסמך דרוש עם העתק לצד
השני". לטענתן, כל מסמך אותו ביקש המומחה להעביר לידי הצד השני – הועבר. לפי
הטענה, הנתבעות אף נשאו בעלות צילום מסמכים אשר הועברו על ידי התובע למומחה ואשר
לא הועברו לידי הנתבעות.
לנתבעות
לא ברור מדוע התובע לא פנה למגשר או לבית המשפט בו מתנהלת התובענה בבקשה לקבלת
המסמכים, אותם כביכול לא קיבל, או לכל הפחות, בבקשה לחייב את הנתבעות בהוצאותיו.
לטענתן, התובע פנה לבית משפט זה במטרה לפתוח חזית נוספת בכדי להסתיר מעיני בית
המשפט את רבדי הסכסוך ואת "מעלליו".
במסגרת
דיון שהתקיים בפני ביום 1.9.20 המלצתי כי התביעה תימחק. התובע נעתר להמלצה ואולם
הנתבעות התנו את המחיקה בפסיקת הוצאות. התובע לא הסכים לשלם הוצאות עקב מחיקת
התביעה.
במסגרת
הדיון נאמר על ידי ב"כ התובע כך:
"ראשית, התיק מתנהל מאמצע 2019 ואני לא בטוחה שהתקנות החדשות
תקפות לאז. ראשית, יש תביעה עיקרית שמתנהלת בתל אביב. הוגשו מספר בקשות במסגרת
התביעה בתל אביב לעניין הגישור. בית המשפט שם נתן החלטה ברורה שהוא לא מתערב בהליך
הגישור. כל מה שקשור להוצאות צריך לידון בהליך נפרד. להגיע מנתיבות לכאן זה חצי
מהדרך לתל אביב. אנחנו סבורים שבגלל שהתשלומים שבגינם הוגשה התביעה, נעשו בירושלים
למומחה בירושלים, הסמכות היא לכאן. לפחות לשיטתנו הסמכות היא לא לתל אביב אלא
לירושלים. צירפתי את כתב התשובה. יש החלטה של כב' השופט שוורץ שאומר באופן חד
משמעי שכל הקשר לגישור צריך לידון בהליך נפרד אז בכל מקרה זה לא רלוונטי. יש
ביניהם איזושהי תביעה עיקרית על כמה עשרות מיליוני שקלים שלא רלוונטית לנקודה
הספציפית. התביעה הוגשה בגין תשלום מסמכים למגשר. היא לא הוגשה לדון בהליך הראשי
שכרגע נמצא בהליך גישור. הצדדים נמצאים בגישור."
כך נאמר על ידי ב"כ הנתבעות:
" אני מזכיר את התיק מבחינה עקרונית. אני טוען שהתיק הזה לא
היה צריך להיות מוגש פה ולא בשום מקום אחר אלא במסגרת ההליך בתל אביב וחברתי
שאומרת ומפנה להחלטה של כב' השופט שצירפה לכתב התשובה היא בעצם מטעה כי ההחלטה של
כב' השופט בתל אביב התייחסה רק להפסקת ההליך לא להוצאות. הזכרתי כדי להמחיש לא כדי
להמחיש את היריבות ביני לבין קוריץ. שמגישים תיק לבית משפט צריך גם תום לב. אם אדם
מגיש תיק לבית משפט ומתנהל בדיוק הפוך מקודם, כי כשאני ומרשי לא הגענו לאותו דיון
במסגרת אותו תיק קוריץ' עתר להוצאות במסגרת אותו הליך. קוריץ היה צריך לעתור באותו
הליך להוצאות ואז במסגרת ההליך הזה ביהמ"ש היה פוסק."
לאחר
עיון בטענות הצדדים ובראיות הגעתי לכלל מסקנה כי בית משפט זה אינו הפורום הנכון
לניהול התביעה וכי לבית משפט זה אין סמכות עניינית לדון בתביעה. להלן אנמק החלטה
זו;
החלטת בית משפט השלום הנכבד בתל אביב (כב' השופט אהוד שוורץ,
להלן: "ההחלטה") מיום 30.11.17 הוגשה לעיוני.
בראש
ובראשונה ייאמר, כי יש זהות ודמיון רב בין נושא הבקשה שהוגשה לבית משפט השלום בתל
אביב לבין התביעה שהוגשה בבית משפט זה.
על
הפרק בבית משפט השלום בתל אביב עמדה בין השאר סוגיה שעניינה הוצאות הליך הגישור.
לפי הטענה לתובע, נגרמו "הוצאות לא מבוטלות" (ראו הודעה שהוגשה לבית
משפט זה שכותרתה "הודעה על הגשת העתק הבקשה שהוגשה בבימ"ש תל
אביב"). בהתאם להודעה, התבקש בית משפט השלום בתל אביב להורות למומחה להכין
עותק מכל מסמך שהוגש לידיו מאת הנתבעות ולמוסרו לידי התובע, תוך חיוב הנתבעות
בעלויות הכנת עותק מהמסמכים על ידי המומחה. כן
התבקש בית משפט השלום בתל אביב להורות למומחה כי יכין עותק מכל מסמך.
במסגרת
סעיף 5 להודעה שהוגשה לבית משפט זה, אף נאמר שבמסגרת הבקשה לבית משפט השלום בתל
אביב "פורטו העלויות וההוצאות הנדרשות לאור מחדלי הנתבעות בעניין
התביעה".
כמו
כן, לפי טענת התובע, במסגרת ההחלטה בבית משפט השלום בתל אביב קבע בית המשפט
"שלא יעסוק בענייני הגישור על נגזרותיהם" (התובע הפנה לעמוד 1 שורה 6
ו-14 להחלטה וכן לאמור בשורה 11, בעמוד 2 ולפיו "מדובר בהליך וולונטרי ושבית
המשפט לא מתערב בו"). במסגרת הפרוטוקול בדיון שנערך בפני נטען על ידי התובע,
או מי מטעמו, כי בית משפט השלום בתל אביב
הבהיר שכל הליך הגישור צריך לידון בהליך נפרד וכי הוא לא מתערב בהליך הגישור.
דא עקא
- עיון בהחלטת בית משפט השלום ת"א מראה שפרשנות התובע את ההחלטה אינה
נכונה, ובכל מקרה, יש בה כדי להטעות;
ייאמר,
כי בית משפט השלום בתל אביב הבהיר בראשית החלטתו, כי "בפני בקשה של
התובעת להפסקת הליכי הגישור והשלמת
חוו"ד המומחה שמונה במסגרת הגישור, עד להמצאת מסמכים, וכן בקשה של התובע
שכנגד למסירת עותק מסמכים שהוגשו ע"י הנתבעת שכנגד למומחה לידי הצד שכנגד
". נוסח ההחלטה של בית משפט השלום בתל אביב כמעט זהה לנוסח הטענה בכתב התביעה
שלפני ולפיו: במסגרת הסכמה בין הצדדים הם התחייבו, בין היתר, להמציא לצד שכנגד
עותק מכל מסמך שיוגש למומחה. אלא שהנתבעים במתכוון לא המציאו לתובע את המסמכים
כמוסכם.
שנית,
בית משפט השלום בתל אביב הבהיר את האופי המיוחד של הליך הגישור ואת רצונו שלא
להתערב בהליך. ואולם, בית משפט השלום בתל אביב התייחס ישירות לבקשת התובע שעניינה
"להורות למומחה להכין עותק מכל מסמך שהוגש לידיו מאת הנתבעות ולמוסרו לידי
התובע" והבהיר כך:
" אני סבור כי סעיף 3 להסכם הביניים קבע מנגנון
המסדיר עניין מסוג זה, ושאינו מהווה עילה להפסקת ההליך "הצדדים מתחייבים
להמציא למומחה כל חומר רלבנטי והמומחה יהיה רשאי לבקש כל מסמך דרוש עם העתק לצד
שכנגד. במידה וצד כלשהוא לא מעביר מסמכים רלוונטיים שיידרשו לפי בקשת המומחה לא
יהווה הדבר עילה להפסקת התהליך והמומחה ייתן התייחסותו בהתאם למסמכים שנמצאים
ברשותו ונמסרו לו ע"י הצדדים או מי מהם תוך התייחסות של המומחה לעובדה שלא
נמסרו מסמכים ומשמעות הדבר לרבות על פי דין"."
שלישית, בניגוד לאמור על ידי התובע כאן, בית משפט השלום
בתל אביב, לא ניער חוצנו מהליך הגישור ולא טען כי אינו מטפל בסוגיות שעניינן הליך
הגישור. בית משפט השלום בתל אביב פנה לצדדים והפציר בהם לפנות למגשר למיצוי ניסיון
הסדר והסכמות בבקשות שעל הפרק. בית משפט השלום בתל אביב הבהיר לצדדים, כי
"ככל שהענין ימוצה וצד לא יהיה
מעוניין להמשיך את הליך הגישור, יודיע למגשר ולצד שכנגד , ותוגש הודעה לתיק כי
הליך הגישור הסתיים, ללא הצלחה, ובית משפט ייתן הוראות להמשך. וכל זאת מבלי לפגוע
בתניות המחייבות לכאורה את הצדדים, לענין חוות דעת המומחה שמונה, ןמעמדה."
רביעית, בניגוד לנטען על ידי התובע או באת כוחו, בית משפט
השלום בתל אביב לא קבע כי אין בדעתו
להתייחס לעניין ההוצאות.
המשמעות של דברים אלה לעיל הינה שהעילה המרכזית של התביעה בפני נדונה על ידי
בית משפט השלום בתל אביב. בית המשפט התייחס לבקשות שבפניו ודחה אותן. בית משפט
השלום בתל אביב לא טען שלא יעסוק בענייני
הגישור על נגזרותיהם. כמו כן בית משפט
השלום בתל אביב לא הבהיר שכל הליך הגישור צריך לידון בהליך נפרד וכי הוא לא מתערב
בהליך הגישור. מנוסח ההחלטה משתמע שבית
המשפט הבהיר לצדדים שככל שהליך הגישור לא יעלה יפה על הצדדים להעלות שוב את העניין
בפניו.
החלטה זו של בית משפט השלום בתל אביב, ניתנה כבר בנובמבר 2017 והדרך היחידה להשיג על החלטה
זו הייתה באמצעות הגשת בקשת רשות ערעור, או בקשה לעיון מחדש בהחלטה. בחירתו של
התובע להגיש תביעה חדשה בבית משפט זה איננה נכונה מבחינה משפטית, מסרבלת מאד את
ההליכים המשפטיים ואף מקשה על הנתבעות וגורמת להם לטרחה מיותרת.
בנוסף,
הדעת נותנת שבית המשפט אשר שיגר את הצדדים להליך הגישור ידון בסוגיות הנובעות
מהליך זה מראשיתו ועד סופו לרבות סוגית הוצאות של צילום מסמכים. אין כל היגיון
משפטי או כלכלי שסוגיות הנוגעות לגישור יידונו בבתי משפט שונים בהתאם לנוחותו של
התובע. בעניין עת"מ (י-ם) 629/07
בועז מקאחל נ' לשכת עורכי הדין בישראל קבע בית המשפט המחוזי בירושלים, כי
ההוראות הנוגעות להליך הגישור, לרבות סוגיית ההוצאות, מהוות חלק מסמכויותיו של בית
המשפט, וסמכויות אלה אינן מתמצות ומסתיימות בהעברת התובענה להליך הגישור אלא
משתרעות על פני כל אותו הליך, מראשיתו ועד לסיומו:
תקנה 7 (א) לתקנות בתי המשפט (גישור)
שכותרתה "שכר טרחה הוצאות ופקדון" (שעליה התבססה התשובה הנכונה) קובעת
לאמור:
"(א)
שכר הטרחה שישלמו בעלי הדין למגשר לא יחושב לפי ערכו של נושא הסכסוך ולא יהיה
מותנה בתוצאה של הגישור, והוא ישולם למגשר בין אם הגיעו בעלי הדין להסדר גישור
ובין אם לאו".
תקנת
משנה (ה) קובעת:
"(ה)
התעוררו חילוקי דעות בין המגשר ובין בעלי הדין בענין שכר הטרחה או ההוצאות בעין
כאמור, יחליט בהם בית המשפט".
מכאן
שההוראות הנוגעות להליך הגישור מהוות חלק מסמכויותיו של בית המשפט, וסמכויות אלה
אינן מתמצות ומסתיימות בהעברת התובענה להליך הגישור אלא משתרעות על פני כל אותו
הליך, מראשיתו ועד לסיומו."
התוצאה
היא שדין התביעה להימחק בהינתן שלבית משפט זה אין סמכות עניינית לדון בתביעה.
הנתבעות
מבקשות שייפסקו הוצאות משמעותיות בעניין זה.
הקריטריונים
לפסיקת הוצאות ושכר טרחת עו"ד נדונו בהרחבה בעניין בג"ץ 891/05 תנובה
מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ נ' הרשות המוסכמת למתן רשיונות
יבוא - משרד התעשיה, המסחר (30.6.05) . אכן, יש לפסוק הוצאות ריאליות אך את
ההוצאות הראליות יש להכפיף לדרישת היותן סבירות, הכרחיות ומידתיות לניהול ההליך,
בהתחשב בכלל נסיבות העניין. מטרתה של הגבלה זו הינה: "למנוע מצב בו ההוצאות
שיוטלו יהיו גבוהות יתר על המידה תוך הרתעת יתר של בעלי הדין, יצירת חוסר שוויון,
ייקור מיותר של ההליכים המשפטיים ופגיעה בזכות הגישה לערכאות." (עניין תנובה, סעיף 20).
במסגרת
השיקולים אשר יילקחו בחשבון, בעת הבחינה האובייקטיבית של סבירות הוצאות המשפט
הריאליות של בעל הדין שזכה, ניתן למנות את הפרמטרים הבאים: התעריף המינימאלי של
לשכת עורכי הדין, התנהגות הצדדים להליך ואופן ניהול ההליך, היחס בין הסעד שנתבקש
והסעד שנתקבל, וכן בין סעדים אלו לבין שכר הטרחה וההוצאות, מורכבות התיק והזמן
שהושקע בהכנתו, חשיבות העניין עבור בעלי הדין ואף מבחינה ציבורית. רשימת השיקולים
אינה סגורה ויש לבחון כל מקרה על פי נסיבותיו. (עניין תנובה, סעיף 24). עוד נאמר
בעניין שיקול הדעת כי "ניסיון לקבוע מסמרות בעניין זה לא יצלח, נוכח ריבוי
המקרים והנסיבות שניתן להעלות על הדעת כמו גם אלו שמציאות החיים צופנת לה בחיק
העתיד" (עניין תנובה, סעיף 24).
מכל
המקובץ, ובהינתן סכום התביעה, התובע ישלם הוצאות משפט אשר יכללו שכר טרחת עורך דין
בסך של 3,500 ₪ וזאת תוך 30 יום מהיום.
54678313
ניתנה היום, י"ב תשרי
תשפ"א, 30 ספטמבר 2020, בהעדר הצדדים.
5129371
54678313
בעניין עריכה ושינויים במסמכי פסיקה, חקיקה ועוד באתר נבו –
הקש כאן
בנימין בן
סימון 54678313-/
נוסח מסמך זה כפוף לשינויי ניסוח ועריכה
תגובות
הוסף רשומת תגובה